פעם זה היה הבית הכי יפה בקיסריה.רחוק מההמולה של מרכז העיר, ליד החומה, ליד הכניסה לעיר.
אני לא יודעת מי גר שם, ואפילו מתי בדיוק - האם מאה ראשונה לספירה או מאה שנייה, האם היה חלפן כספים, פקיד גבוה או מנהל ראשי בחברת המים של העיר.
מה שבטוח - שהיה שם כסף, היה ארכיטקט מוכשר למדי ושפע של חומרי גלם.
אהבתי את הרחבה - שימו לב לכאילו ספסלים סביבה.
גדולה, מרוצפת, מאווררת ברוח בריזת אחר הצהריים. חלמתי על פנסים ועל לפידים מאירים ועל מסיבת טוגה אפלוליות .
אבל הכי חשוב מי שומר על הכל מלמעלה: המפלצת שנשבר לה הראש שישבה על עמוד השיש בכניסה לבית.
לבעל הבית היה ביטוח צמוד. עם שניים כאלה בכניסה הרוחות לא יבואו להטריד, הגנבים יפחדו להכנס, ולאורחים של אשתו יהיה משהו לדבר עליו כשיצאו מהארוחה המלכותית שהכינו להם.
עם השנים כבר נעלם הראש של אחת המפלצות, השנייה נעלמה או נשדדה אבל נשאר הרעיון - בית אמידים בקצה העיר, צמוד לחומה, עם שתי מפלצות נהדרות ששומרות על בעל הבית מכל המריעין בישין.
הבית הוא חלק מסיור אחר בקיסריה, לאורך האתרים הלא מטוילים של העיר.
סיור אחר הצהריים שמאפשר לראות את החלקים האחרים של העיר.
כך אפשר לראות מה זו חפירה ארכאולוגית, איך מקישים משני קירות וחצי על קיומו של אמפיתאטרון שלם? על מה מעידים עמודי שיש 'בצליים'? ומה הויכוח הגדול על בסיס העמודים, למה זה כל כך חשוב למחקר?
טיול שמאפשר לראות איך נראה אתר ארכאולוגי לפני שנכנסים אנשי השימור, לפני שמכינים תצוגה לקהל, מרימים אבנים, מזיזים, צובעים מתקנים וכו'. כך ניתן לראות את הסיפור כולו - כמו שהוא נראה בשנייה שנחרב בפעם האחרונה ועד שישופץ בפעם הבאה.
