יום רביעי, 14 באוקטובר 2009

ג'יסר א זרקא (הפעם לא על עין הוד) - הכפר בין הכביש והים

ביקור מיוחד בכפר שכולנו חולפים על פניו ואף פעם לא עוצרים לבקר.

את הסיור נתחיל בתצפית על הביצה הגדולה שהיתה בארץ, חקלאית תעשייתית וגם על נשים, אהבות, מריבות וביצות

משם נמשיך לאורך סמטאות הכפר יחד עם עוואד, בן המקום. בשיטוט בין הבתים נדבר על ארבעה משפחות שהפכו לכפר, על גיבורים שהיו מנהיגים, על היחסים בין מצרים, סודנים ואחרים, על אבטלה והשכלה, על עבר והוה.

לאחר הביקור בכפר נמשיך לאורך הנחל עד לכפר הדייגים של ג'יסר א זרקא לפגישה על קפה ועוגה או ארוחת צהרים (ללא כשרות!) עם דייג מומחה שיכול לצייר במילים את מה שמרגישים.

מנהלות

את הסיור ניתן 'לחבר' לאתרים נוספים באזור.

לקבוצות קטנות - ניתן לשלב סדנת בישול לא שגרתית בבית פרטי .


יום שני, 17 באוגוסט 2009

געגועים לאביב בעין הוד


חם יותר מדי.
אפילו החצבים של אורסולה נרדמו השנה והחליטו לחכות לימים טובים יותר כדי לצאת החוצה.
תמיד היו פורחים ב 15 לאוגוסט והשנה אין להם זכר!
אז עד שהחורף יגיע עם קצת מים ופרחים הנה תמונה של כרם הזיתים באביב.
חרציות זיתים ושמיים כחולים.

מסביב לכפר הערבי עין חוד ניטעו במשך השנים כמה עשרות דונם של זיתים.
קוראים לזה 'חגורת הזיתים'. בד"כ היא מופיעה בדיוק בנקודה שכבר יותר מידי ללכת ברגל מידי יום מהכפר עצמו, אבל עדיין קרוב מספיק לכפר כדי לאפשר מסיק נוח בעונה.
לפניה, קרוב יותר לכפר עצמו גידלו ירקות. מה שהיה ומה שאפשר היה.
רחוק יותר - הדגנים ואחרים.
בכפר עצמו - שני בתי בד מסורתיים.
היום הזיתים הללו מספרים סיפורים אחרים: ביאנלה לפיסול, פסטיבל אקוספרה ושמן עין הוד.
מי שמכיר, ומי שיודע, מספר גם את הסיפורים האחרים שלהם.
טיול בעין הוד הוא גם טיול מסביב, זיתים, ואדיות, פרחים ומטעים.

יום שני, 3 באוגוסט 2009

עין הוד – בתים ציוריים, זיתים עתיקים, חלוצים ואמנים



סיור מעמיק מלווה תמונות וצילומים ישנים מארכיון הכפר האמנים עין הוד וסביבתו.
כפר אמנים חלוצי המשקף חזון והוויה ארץ ישראלית שהייתה ואיננה.
את הסיור נתחיל בבית הראשונים של הכפר בית גרטרוד קראוס, נדבר 'איך בונים כפר אמנים', מי היתה גרטרוד קראוס, כלת פרס ישראל, מי היו מרסל ינקו ומוכתר הכפר - איצ'ה ממבוש ומה ביקשו להקים באותן חורבות של הכפר הערבי הנטוש שנותרו בצלע הכרמל.
ננסה להבין מה פירוש המושג כפר אמנים משנת 1953 ועד לימינו? נבקר בגלריה השיתופית של אמני הכפר שהוקמה ממש יחד עם הכפר, בגלריה משפחתית עם שלושה דורות יוצרים ובין סמטאות הכפר הציוריות נעמוד על הייחודיות של הבנייה הערבית אותה בקשו הראשונים לשמר.
בסיור בעין הוד ניתן לשלב סדנאות או ביקור אצל אמן. ע"פ הדרישה ניתן לשלב סדנאות יצירה כמו סדנת פיסול בקרמיקה, סדנת פסיפסים, סדנת רישום והדפס ועוד.

יום ראשון, 12 ביולי 2009

בית ילין - מוצא


הנה בית ילין במוצא.
סיפור חדש ישן.

כילידת מוצא שהייתה יורדת לבית הכנסת בסיבוב בכניסת יום כיפור הבית מאחור תמיד הילך עלי קסם.
ביום כיפור עוד יש כמות לא מבוטלת של קוצים, יש נחשים, ככה הזהירו הורים, יש בורות לא מסומנים, יש קירות שיכולים להתמוטט בלי אזהרה ובכלל, זה מסוכן ואל תלכי לשוטט שם.

בגרתי, למדתי, הבנתי מה שלא הבנתי קודם ולא הבנתי דברים שהיו מאוד ברורים קודם לכן.
ככה דרכו של העולם.
אז אחרי טיול בעין הוד, הנה קצת על מוצא, ממה שלמדתי עד כה. וזאת רק ההתחלה.

בשנות השישים של המאה ה 19 נרכשו אדמות הכפר הערבי קולניה הסמוך לירושלים עלמנת להקים מושבה חקלאית מחוץ לחומותהעיר. הרקע לרכישה קשור בתהליך היציאה מהחומות כאמצעי לקרב את הגאולה ע"י גאולת הקרקע ועבודה חקלאית. המושבה התקיימה לאורך שנים בתנאים קשים מאוד תוך נסיונות חוזרים ונשנים לפתח מקורות פרנסה מתאימים לאזור: חקלאות הררית, תעשייה ואפילו נופש - נסיון ייחודי לאותה תקופה. במשך השנים התפתחה המושבה וגדלה כשהיא שומרת על עצמאותה (בניגוד למושבות עליי הראשונה לדוגמא) אך לא כמושבה חקלאית.
במקביל, התפתחות המערך הפיסי של המושבה ייחודי ואינו דומה למושבות אחרות שהוקמו באותה עת בגלל התנאים המיוחדים בהם הוקמה והתפתחה במשך השנים.

זו לא מושבה לדוגמא כמו עקרון או מטולה, גם לא מושבה מתוכננת כמו ראשון לציון
או זכרון יעקב.
אז מה היא כן?
מושבה אחרת, עם סיפור ייחודי וחד פעמי.
חיבור של זמן, מקום ואנשים.

כי למה בעצם לרדת ולהתישב במקום כ"כ רחוק מהעיר?
ואולי - למה להתישב במקום כ"כ קרוב אל העיר?
נדמה שהקרבה הזו אל העיר הייתה בעוכריה שלמושבה ואחת הסיבות המרכזיות שמעולם לא התפתחה והגיעה להיות מושבה גדולה ומפוארת שיש בה צדדים הרואיים ואפילים כאחת ....
היו בה 'יישוב ישן', היו בה בבלים, היו תימנים ואפילו אשכנזים.
היה בה בית הבראה לתפארת
יש בה מושב שמנסה עדיין למצוא ייחודיות והיום מוצא אותה יפה מאוד עם כל מיני פוליטקאים שבאים לחפש איכות חיים....
היו בה דובדבנים ושזיפים, היו לה מטעים והיום יש בעיקר בתים.
וכל פרק זמן עם הסיפור שלו.

יום שני, 22 ביוני 2009

טיול לאורך ואדי המלח - בעקבות ראשונים, מתיישבים ונשים.....

טיול רכוב בואדי המלח הוא ואדי מילק, בין עבר להווה, נופים ואנשים.
את היום מתחילים במסלול הליכה מקסים בחרבת חרמש, בקצה הדרומי של הכרמל. נדבר על נופי תרבות, על קברים שומרוניים, על כפר 'היפיפיות והקישוטים' ומה עושה קרן קיימת לטובת הציבור.

משם, לאורך הואדי ניסע ניסע לבת שלמה המושביה הקטנה שלא השתנתה מאז.

קצת על "איך בונים מושביה", קצת רכילות על אוהבים וחברים, קצת אמנות ואולי גבינות ומשם נמשיך לביקור בכפר הנוער שפיה, כפר נוער שהתחיל בכלל בתור מושביה. בעת השיטוט בין בתי כפר הנוער נעמוד על חשיבותם של כפרי הנוער בחינוך לחקלאות בארץ, על מקומן של הנשים בעשייה הציונית, נרכל קצת על תזמורת המנדולינות ואולי נבקר גם ביקב היוקרתי של הכפר.

את היום נסיים בזכרון יעקב, מושבת עלייה ראשונה שם נדבר על התחלות, חלוצים ואוהבים, מיתוסים שנשברים והתחלות חדשות. נרד לאורך הרחוב הראשי של המושבה ונסיים ב'גן הטיול' ששוחזר לאחרונה והחזר לו קצת מההדר הישן, ככל שירשה הזמן .........

מנהלות

  • מסלול ההליכה יותאם לרמת ההליכה של הקבוצה ומידת הענין

  • בבת שלמה ניתן לתאם ביקור בגלרינה – קפה גלריה לאומנות השוכנת במושבה הציורית. במקום מוצגות תערוכות נושא קבוצתיות לצד תערוכות יחיד. ניתן לתאם ארוחה.

  • בכפר הנוער שפיה ניתן לתאם ביקור ביקב.

  • בזיכרון יעקב ניתן לתאם ביקור במוזיאון עלייה ראשונה, או ביקור במרכז המבקרים של קהילת בית אל בתשלום נוסף.

יום שישי, 19 ביוני 2009

מאיר שפיה ועין הוד - נשים אמנות וציונות


נשים אמנות וציונות: סיור 'ברוח נשית' בחוף הכרמל


נשים פורצות דרך, כפר נוער של נשים, גלריות ועוד הפתעות בתמונות זמן שונות – פעם והיום.
פעם היו תפקידים מגדריים, חינוך, עזרה לרופא על הסוס, צדקה וחסד. לפעמים הפרויקט הפך לפורץ גבולות כמו למשל כפר הנוער שפייה, כפר הנוער של נשות הדסה שקבע סטנדרטים חדשים בחינוך  בארץ. איך הופכת מושבה לכפר נוער? איך הופך כפר נוער של פליטים לכפר של בנות ומה הקשר למתן זכות בחירה לנשים? ומיהי אליס? איפה למדו לרקוד ולשיר שרה לוי תנאי וברכה צפירה ? ומה הסיפור של הברוש? 
על כל אלה ועוד בטיול במאיר שפיה, כפר נוער מדהים ביופיו, כפר נוער של נשים שפורצות גבולות עד היום. וכדי שלא תצאו בלי כלום הכנו לכם גם ביקור ביקב עם יין שהוא סיפור בפני עצמו. יין של תלמידים מהתחלת התהליך עד סופו, עם הרבה חשיבה ומקצועיות. תשבו, תטעמו כמה סוגים, תשמעו סיפור, תכירו ייננית מצוינת ואז גם  תוכלו לרכוש יין של מאיר שפיה שחוגגת השנה יום הולדת.   

נשים בכפר נוער, נשים בכפר אמנים 


בחלקו השני של היום נגיע לעין הוד לסיור מעמיק מלווה תמונות וצילומים ישנים מארכיון הכפר האמנים עין הוד וסביבתו. כפר אמנים חלוצי המשקף חזון והוויה ארץ ישראלית שהייתה ואיננה.
את הסיור נתחיל בבית הראשונים של הכפר בית גרטרוד קראוס, נדבר 'איך בונים כפר אמנים', מי היתה גרטרוד קראוס, כלת פרס ישראל, מי היו מרסל ינקו ומוכתר הכפר - איצ'ה ממבוש ומה ביקשו להקים באותן חורבות של הכפר הערבי הנטוש שנותרו בצלע הכרמל.
ננסה להבין מה פירוש המושג כפר אמנים משנת 1953 ועד לימינו? נבקר בגלריה השיתופית של האמנים שהוקמה ממש יחד עם הכפר, בגלריה מגל – גלריה של נשים ומשפחה של שלושה דורות. יוצרים ובין סמטאות הכפר הציוריות נעמוד על הייחודיות של הבנייה הערבית אותה בקשו הראשונים לשמר.

יום שני, 8 ביוני 2009

מזגגה פלשתינאית בנחשולים או מיקב ליקב


סיור מענין שהתחיל בזכרון יעקב משם המשכנו למאיר שפיה, וסיימנו במיזגגה הפלשתנאית.
סיור מיוחד במינו בארצו של הברון. אותו אחד שעל חשבונו למדתי כל החיים, או לפחות ככה אבא שלי אמר לי.
מה הקשר בין מעשה חלוצי של המאה ה 19 למעשה חלוצי של המאה 21? היין והתעשייה הנלווית לו.

בזכרון יעקב התחלנו את הסיפור במקום שכולם מסיימים אותו - בבית הקברות, בקברו של הרופא שהיה יורד לבקר את כל 'המושביות' מוכות הקדחת של הברון - הלל יפה. (זה מהבית חולים בחדרה ....), הוא חשוב לסיפור כי בעקבותיו נסענו ואת הכרכרה שלו ליוינו מ'מושביה למושביה' וזו לא טעות כתיב.
משם התגלגלנו דרך רחוב האכרים - רחוב המייסדים לכיוון היקב.
במרכז המבקרים החדש של יקב זכרון יעקב. טעימות, הסברים מרותי וכולנו כבר מרחפים למרות שרותי אמרה לירוק ולא לשתות....

משם המשכנו ליקב של מאיר שפיה. יקב שהוא קודם כל סיפור ואח"כ גם יין מצויין.
יורם פניאס, איש יקר שרצה להביא ילדים לעבוד בכרם הקים יקב. את הילדים שרוצים לעבוד בהי טק של החקלאות הוא שולח קודם כל לעבוד בכרם, שידעו מאיפה הענבים מגיעים. הוא לא קנה מכונה לביקבוק כי אחרת לא תהיה עבודה לילדים.
הוא לא שלח את עיצוב התוויות לגרפיקאי כי אחרת איך ילמדו הילדים?
וכל שנה יוצא יין יותר טוב מהשנה הקודמת וכבר קנו את הכל לעשר השנים הבאות מ'גבינות השומרון' אז כנראה שהיין שווה משהו למרות שהוא לא כשר, ולמרות שנשות הדסה לא יכולות לקנות אותו לחברים בארה"ב בגלל זה.
יורם איש יקר הקים יקב.

אחרי הכל נסענו לטנטורה. למיזגגה.
כולם מכירים ובכל זאת דברנו על דיזינגוף ועל צינה ועל הילדה שאיבדו. דברנו על יין וקדחת, על שכונת פועלים ומפעל, על עיר נמל שלא קמה, על בקבוקים לשיווק יין מארץ ישראל ובין היתר דברנו על מרדכי בונשטיין, חלוץ יהודי בכפר ערבי: יליד אודסה, עלה לארץ בשנת 1882, התישב בראש פנה והתמסר לעבודה חקלאית כאכר חרוץ למופת. כעבור עשר שנים כשהוקמה המיזגגה בטנטורה שלח אליהו שייד את בונשטיין מראש פינה לטנטורה. הוא פיתה אותו ואמר שיחליף 'נחלה הררית קשה וסלעית' ב'מרחבי שדה ומרעה לעדרי צאן ובקר' בטנטורה שתהיה עיר נמל ומרכז תעשייה גדול ויישוב יהודי כדת וכדין.

בונשטיין התגורר בטנטורה עוד מספר שנים - כי שייד אמר לו. הוא אפילו קיבל הצעה למשרה חדשה - מוכתר טנטורה הרשמי.
בנתיים המשפחה כולה סבלה מהקדחת, האישה כבר גרה בזכרון יעקב, במצוות הרופא ובונשטיין התנחם בביקורים השבועיים של הרופא והרוקח מזכרון יעקב. אחרי עשר שנים רב לו מהישיבה בכפר הערבי מוכה הקדחת והמשפחה כולה עלתה לזכרון יעקב. שייד לא היה מרוצה. אבל בונשטיין היה לאחד "מטובי האכרים במושבה, חרוץ בעבודה ופעיל אף בעניני הצבור עד זקנה ושיבה, גבאי ראשי בבית הכנסת במושבה וגידל וחינך בנים ובנות מעורים בחיי הארץ". כפי שנכתב עליו באנצקלופדיה לראשני היישוב וחלוציו.

את הסיור סיימנו בכוס יין נוספת, רגע לפני השקיעה בחוף דור, למרגלות התל.

יום שלישי, 19 במאי 2009

ניסכו בעין הוד - קסם של מקום

ניסכו הגיע לכפר לפני כמה שנים.

מכונית אדומה חבוטה, כובע עור שחור ונראה כמו אחד מהנרגנים.
ליוותה אותו מכונית אדומה חבוטה שהודבקה בצלוטייפ או מסקינגטייפ במקרה הטוב.
את האולם של האכסניה מילאו קופסאות על גבי קופסאות ולאט לאט המקום קיבל צורה.
לא משהו אם אתם שואלים אותי.
אבל מי שואל אותי?
נכנסתי.
נכבשתי
הוקסמתי.
ועכשיו תשאלו אותי .
ערימה של תיבות נגינה מכל מיני מקומות,
מייצגות טכניקות הפעלה שונות, מיצגות אופנה שהייתה ונעלמה, יש כאלה עם בית :



יש כאלה שמציגות את עצמן יפה מאוד:


ובסוף משהו מסורתי - His Masters Voice 'התקווה' במהדורה ראשונה על גרמופון מיוחס: