יום ראשון, 24 בינואר 2010

עין הוד ומאיר שפיה - מסלול טיול בגאווה ישראלית





תמונה שקבלתי בדואל, מצגת חדשה - אומרת הכל.

כמו אמנות ישראלית,  בשנות החמישים גם החקלאות היתה משהו שגורם לגאוה ולשמחה.
פעם היו מי שרצו להגיע לכפרי הנוער כדי לעזוב את הבית הפולני והההורים ניצולי השואה כדי להתחבר לצבר האמיתי שבך.
חקלאות עברית, עבודה עברית, קבוצות של בני נוער שהולכים עם חקי קוקו וסרפן, זה היה הדבר הנכון.
ועם השנים התמסמסו הקשיים, הבכי לכרית, הבית הקשה שנשאר מאחור עם קשיי הקיום.
איזו שמחה יש בבניה של צריף, איזה כיף זה לצאת לחליבה באמצע הלילה, ההוי, החברותא וקבוצה תפסו את המקום המרכזי בדימוי.
טיול אחר במאיר שפיה מביא אותנו לעשייה החינוכית של ימינו.
איך הופכים חקלאות לדבר סקסי?
איך משכנעים נוער לצאת בארבע בבוקר לבצור את הכרמים?
מסלול טיול בין אתמול ומחר ביקב הלימודי של יורם פניאס במאיר שפיה.
שווה ביקור, שווה רכישה.
יין מדהים שילדים מכינים מא' עד ת'.
אין מכונות ואין הי טק אבל יש חדוות עשייה וכיף גדול.