יום שני, 22 ביוני 2009

טיול לאורך ואדי המלח - בעקבות ראשונים, מתיישבים ונשים.....

טיול רכוב בואדי המלח הוא ואדי מילק, בין עבר להווה, נופים ואנשים.
את היום מתחילים במסלול הליכה מקסים בחרבת חרמש, בקצה הדרומי של הכרמל. נדבר על נופי תרבות, על קברים שומרוניים, על כפר 'היפיפיות והקישוטים' ומה עושה קרן קיימת לטובת הציבור.

משם, לאורך הואדי ניסע ניסע לבת שלמה המושביה הקטנה שלא השתנתה מאז.

קצת על "איך בונים מושביה", קצת רכילות על אוהבים וחברים, קצת אמנות ואולי גבינות ומשם נמשיך לביקור בכפר הנוער שפיה, כפר נוער שהתחיל בכלל בתור מושביה. בעת השיטוט בין בתי כפר הנוער נעמוד על חשיבותם של כפרי הנוער בחינוך לחקלאות בארץ, על מקומן של הנשים בעשייה הציונית, נרכל קצת על תזמורת המנדולינות ואולי נבקר גם ביקב היוקרתי של הכפר.

את היום נסיים בזכרון יעקב, מושבת עלייה ראשונה שם נדבר על התחלות, חלוצים ואוהבים, מיתוסים שנשברים והתחלות חדשות. נרד לאורך הרחוב הראשי של המושבה ונסיים ב'גן הטיול' ששוחזר לאחרונה והחזר לו קצת מההדר הישן, ככל שירשה הזמן .........

מנהלות

  • מסלול ההליכה יותאם לרמת ההליכה של הקבוצה ומידת הענין

  • בבת שלמה ניתן לתאם ביקור בגלרינה – קפה גלריה לאומנות השוכנת במושבה הציורית. במקום מוצגות תערוכות נושא קבוצתיות לצד תערוכות יחיד. ניתן לתאם ארוחה.

  • בכפר הנוער שפיה ניתן לתאם ביקור ביקב.

  • בזיכרון יעקב ניתן לתאם ביקור במוזיאון עלייה ראשונה, או ביקור במרכז המבקרים של קהילת בית אל בתשלום נוסף.

יום שישי, 19 ביוני 2009

מאיר שפיה ועין הוד - נשים אמנות וציונות


נשים אמנות וציונות: סיור 'ברוח נשית' בחוף הכרמל


נשים פורצות דרך, כפר נוער של נשים, גלריות ועוד הפתעות בתמונות זמן שונות – פעם והיום.
פעם היו תפקידים מגדריים, חינוך, עזרה לרופא על הסוס, צדקה וחסד. לפעמים הפרויקט הפך לפורץ גבולות כמו למשל כפר הנוער שפייה, כפר הנוער של נשות הדסה שקבע סטנדרטים חדשים בחינוך  בארץ. איך הופכת מושבה לכפר נוער? איך הופך כפר נוער של פליטים לכפר של בנות ומה הקשר למתן זכות בחירה לנשים? ומיהי אליס? איפה למדו לרקוד ולשיר שרה לוי תנאי וברכה צפירה ? ומה הסיפור של הברוש? 
על כל אלה ועוד בטיול במאיר שפיה, כפר נוער מדהים ביופיו, כפר נוער של נשים שפורצות גבולות עד היום. וכדי שלא תצאו בלי כלום הכנו לכם גם ביקור ביקב עם יין שהוא סיפור בפני עצמו. יין של תלמידים מהתחלת התהליך עד סופו, עם הרבה חשיבה ומקצועיות. תשבו, תטעמו כמה סוגים, תשמעו סיפור, תכירו ייננית מצוינת ואז גם  תוכלו לרכוש יין של מאיר שפיה שחוגגת השנה יום הולדת.   

נשים בכפר נוער, נשים בכפר אמנים 


בחלקו השני של היום נגיע לעין הוד לסיור מעמיק מלווה תמונות וצילומים ישנים מארכיון הכפר האמנים עין הוד וסביבתו. כפר אמנים חלוצי המשקף חזון והוויה ארץ ישראלית שהייתה ואיננה.
את הסיור נתחיל בבית הראשונים של הכפר בית גרטרוד קראוס, נדבר 'איך בונים כפר אמנים', מי היתה גרטרוד קראוס, כלת פרס ישראל, מי היו מרסל ינקו ומוכתר הכפר - איצ'ה ממבוש ומה ביקשו להקים באותן חורבות של הכפר הערבי הנטוש שנותרו בצלע הכרמל.
ננסה להבין מה פירוש המושג כפר אמנים משנת 1953 ועד לימינו? נבקר בגלריה השיתופית של האמנים שהוקמה ממש יחד עם הכפר, בגלריה מגל – גלריה של נשים ומשפחה של שלושה דורות. יוצרים ובין סמטאות הכפר הציוריות נעמוד על הייחודיות של הבנייה הערבית אותה בקשו הראשונים לשמר.

יום שני, 8 ביוני 2009

מזגגה פלשתינאית בנחשולים או מיקב ליקב


סיור מענין שהתחיל בזכרון יעקב משם המשכנו למאיר שפיה, וסיימנו במיזגגה הפלשתנאית.
סיור מיוחד במינו בארצו של הברון. אותו אחד שעל חשבונו למדתי כל החיים, או לפחות ככה אבא שלי אמר לי.
מה הקשר בין מעשה חלוצי של המאה ה 19 למעשה חלוצי של המאה 21? היין והתעשייה הנלווית לו.

בזכרון יעקב התחלנו את הסיפור במקום שכולם מסיימים אותו - בבית הקברות, בקברו של הרופא שהיה יורד לבקר את כל 'המושביות' מוכות הקדחת של הברון - הלל יפה. (זה מהבית חולים בחדרה ....), הוא חשוב לסיפור כי בעקבותיו נסענו ואת הכרכרה שלו ליוינו מ'מושביה למושביה' וזו לא טעות כתיב.
משם התגלגלנו דרך רחוב האכרים - רחוב המייסדים לכיוון היקב.
במרכז המבקרים החדש של יקב זכרון יעקב. טעימות, הסברים מרותי וכולנו כבר מרחפים למרות שרותי אמרה לירוק ולא לשתות....

משם המשכנו ליקב של מאיר שפיה. יקב שהוא קודם כל סיפור ואח"כ גם יין מצויין.
יורם פניאס, איש יקר שרצה להביא ילדים לעבוד בכרם הקים יקב. את הילדים שרוצים לעבוד בהי טק של החקלאות הוא שולח קודם כל לעבוד בכרם, שידעו מאיפה הענבים מגיעים. הוא לא קנה מכונה לביקבוק כי אחרת לא תהיה עבודה לילדים.
הוא לא שלח את עיצוב התוויות לגרפיקאי כי אחרת איך ילמדו הילדים?
וכל שנה יוצא יין יותר טוב מהשנה הקודמת וכבר קנו את הכל לעשר השנים הבאות מ'גבינות השומרון' אז כנראה שהיין שווה משהו למרות שהוא לא כשר, ולמרות שנשות הדסה לא יכולות לקנות אותו לחברים בארה"ב בגלל זה.
יורם איש יקר הקים יקב.

אחרי הכל נסענו לטנטורה. למיזגגה.
כולם מכירים ובכל זאת דברנו על דיזינגוף ועל צינה ועל הילדה שאיבדו. דברנו על יין וקדחת, על שכונת פועלים ומפעל, על עיר נמל שלא קמה, על בקבוקים לשיווק יין מארץ ישראל ובין היתר דברנו על מרדכי בונשטיין, חלוץ יהודי בכפר ערבי: יליד אודסה, עלה לארץ בשנת 1882, התישב בראש פנה והתמסר לעבודה חקלאית כאכר חרוץ למופת. כעבור עשר שנים כשהוקמה המיזגגה בטנטורה שלח אליהו שייד את בונשטיין מראש פינה לטנטורה. הוא פיתה אותו ואמר שיחליף 'נחלה הררית קשה וסלעית' ב'מרחבי שדה ומרעה לעדרי צאן ובקר' בטנטורה שתהיה עיר נמל ומרכז תעשייה גדול ויישוב יהודי כדת וכדין.

בונשטיין התגורר בטנטורה עוד מספר שנים - כי שייד אמר לו. הוא אפילו קיבל הצעה למשרה חדשה - מוכתר טנטורה הרשמי.
בנתיים המשפחה כולה סבלה מהקדחת, האישה כבר גרה בזכרון יעקב, במצוות הרופא ובונשטיין התנחם בביקורים השבועיים של הרופא והרוקח מזכרון יעקב. אחרי עשר שנים רב לו מהישיבה בכפר הערבי מוכה הקדחת והמשפחה כולה עלתה לזכרון יעקב. שייד לא היה מרוצה. אבל בונשטיין היה לאחד "מטובי האכרים במושבה, חרוץ בעבודה ופעיל אף בעניני הצבור עד זקנה ושיבה, גבאי ראשי בבית הכנסת במושבה וגידל וחינך בנים ובנות מעורים בחיי הארץ". כפי שנכתב עליו באנצקלופדיה לראשני היישוב וחלוציו.

את הסיור סיימנו בכוס יין נוספת, רגע לפני השקיעה בחוף דור, למרגלות התל.