הנה בית ילין במוצא.
סיפור חדש ישן.
כילידת מוצא שהייתה יורדת לבית הכנסת בסיבוב בכניסת יום כיפור הבית מאחור תמיד הילך עלי קסם.
ביום כיפור עוד יש כמות לא מבוטלת של קוצים, יש נחשים, ככה הזהירו הורים, יש בורות לא מסומנים, יש קירות שיכולים להתמוטט בלי אזהרה ובכלל, זה מסוכן ואל תלכי לשוטט שם.
בגרתי, למדתי, הבנתי מה שלא הבנתי קודם ולא הבנתי דברים שהיו מאוד ברורים קודם לכן.
ככה דרכו של העולם.
אז אחרי טיול בעין הוד, הנה קצת על מוצא, ממה שלמדתי עד כה. וזאת רק ההתחלה.
בשנות השישים של המאה ה 19 נרכשו אדמות הכפר הערבי קולניה הסמוך לירושלים עלמנת להקים מושבה חקלאית מחוץ לחומותהעיר. הרקע לרכישה קשור בתהליך היציאה מהחומות כאמצעי לקרב את הגאולה ע"י גאולת הקרקע ועבודה חקלאית. המושבה התקיימה לאורך שנים בתנאים קשים מאוד תוך נסיונות חוזרים ונשנים לפתח מקורות פרנסה מתאימים לאזור: חקלאות הררית, תעשייה ואפילו נופש - נסיון ייחודי לאותה תקופה. במשך השנים התפתחה המושבה וגדלה כשהיא שומרת על עצמאותה (בניגוד למושבות עליי הראשונה לדוגמא) אך לא כמושבה חקלאית.
במקביל, התפתחות המערך הפיסי של המושבה ייחודי ואינו דומה למושבות אחרות שהוקמו באותה עת בגלל התנאים המיוחדים בהם הוקמה והתפתחה במשך השנים.
זו לא מושבה לדוגמא כמו עקרון או מטולה, גם לא מושבה מתוכננת כמו ראשון לציון
או זכרון יעקב.
אז מה היא כן?
מושבה אחרת, עם סיפור ייחודי וחד פעמי.
חיבור של זמן, מקום ואנשים.
כי למה בעצם לרדת ולהתישב במקום כ"כ רחוק מהעיר?
ואולי - למה להתישב במקום כ"כ קרוב אל העיר?
נדמה שהקרבה הזו אל העיר הייתה בעוכריה שלמושבה ואחת הסיבות המרכזיות שמעולם לא התפתחה והגיעה להיות מושבה גדולה ומפוארת שיש בה צדדים הרואיים ואפילים כאחת ....
היו בה 'יישוב ישן', היו בה בבלים, היו תימנים ואפילו אשכנזים.
היה בה בית הבראה לתפארת
יש בה מושב שמנסה עדיין למצוא ייחודיות והיום מוצא אותה יפה מאוד עם כל מיני פוליטקאים שבאים לחפש איכות חיים....
היו בה דובדבנים ושזיפים, היו לה מטעים והיום יש בעיקר בתים.
וכל פרק זמן עם הסיפור שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה