עמק חפר מונח כבר שנים באותו מקום. דרכים חוצות אותו לאורכו, הוא קרוב מידי למרכז ולא רחוק מידי מהמרכז. גרים בו אנשים טובים שעובדים ועושים גם חקלאות. יש בו אדמות חמרה ומוזיאונים, פינות חמד ונחל אלכסנדר שכולם מכירים. טיול בעמק חפר הוא מפתיע ולא רגיל, בעיקר בגלל האנשים.
בתוך הפסיפס המאוד מיוחד של עמק חפר יצאנו לטיולאוכל של ראשית הקיץ.
התחלנו בחוות האצות שפעם הייתה חוות חלזונות.
יש מעט חלזונות, יש מעט קיפודים בכל מיני צבעים
ויש אצות.
שני סוגים לבחירתכם אולווה וגרצילריה.
אחת ירוקה אחת אדמדמה, גדלות באמבטיות מוארכות ונהנות ממים מליחים וחמימים, חושבות שזה נורא נחמד לטוס בשקית ניילון לחו"ל או לאיזה מסעדה יוקרתית בארץ.
אצות זה טעם נרכש כנראה.
אבל מה שבטוח - יש להן צבע נפלא. טובות לסלטים, למרקים, פשטידות ועוד.
בינתיים להתחבר עם צבות זה הרבה יותר מעניין.
את האצבעות שומרים רחוק מהמיכל, נשיכה מגברת עצבנית יכולה להיות גם קטלנית.
עוד בתפריט של ראשית הקיץ - פטל.
במשק קפלן המקסים ישנם ארבעה סוגים עיקריים. אחד או שניים אמריקאים, אחד ישראלי והאחרון אני באמת לא יודעת מאיפה אבל זה לא משנה. בויזנברי היה הכי טעים, בשרני, גדול, עם המון מיץ, מתיקות וטעם.
אפשר לבוא לקטוף עד סוף יוני כי אחרי זה כבר אין מה. במשק של שני הצעירים האלה אפשר למצוא גם תותי עץ לקטיף עצמי ובשבתות יש גלידת וניל עם פטל... כמה מפתיע ...
נדיר למצוא אנשים כאלה, ישירים וכנים עם חיוך, מחשבה קדימה והרבה אהבה לפטל.
פטל טעים בהדלייה - כאן בכפר חיים:
היה גם תות שדה אורגני עם טעם של פעם, ומלפפונים, היתה הליכה לאורך נחל אלכסנדר, דברנו על פרדסים ויוזמה פרטית אז והיום, טיול מפתיע ולא רגיל.
בתוך הפסיפס המאוד מיוחד של עמק חפר יצאנו לטיולאוכל של ראשית הקיץ.
התחלנו בחוות האצות שפעם הייתה חוות חלזונות.
יש מעט חלזונות, יש מעט קיפודים בכל מיני צבעים
ויש אצות.
שני סוגים לבחירתכם אולווה וגרצילריה.
אחת ירוקה אחת אדמדמה, גדלות באמבטיות מוארכות ונהנות ממים מליחים וחמימים, חושבות שזה נורא נחמד לטוס בשקית ניילון לחו"ל או לאיזה מסעדה יוקרתית בארץ.
אצות זה טעם נרכש כנראה.
אבל מה שבטוח - יש להן צבע נפלא. טובות לסלטים, למרקים, פשטידות ועוד.
בינתיים להתחבר עם צבות זה הרבה יותר מעניין.
את האצבעות שומרים רחוק מהמיכל, נשיכה מגברת עצבנית יכולה להיות גם קטלנית.
במשק קפלן המקסים ישנם ארבעה סוגים עיקריים. אחד או שניים אמריקאים, אחד ישראלי והאחרון אני באמת לא יודעת מאיפה אבל זה לא משנה. בויזנברי היה הכי טעים, בשרני, גדול, עם המון מיץ, מתיקות וטעם.
אפשר לבוא לקטוף עד סוף יוני כי אחרי זה כבר אין מה. במשק של שני הצעירים האלה אפשר למצוא גם תותי עץ לקטיף עצמי ובשבתות יש גלידת וניל עם פטל... כמה מפתיע ...
נדיר למצוא אנשים כאלה, ישירים וכנים עם חיוך, מחשבה קדימה והרבה אהבה לפטל.
פטל טעים בהדלייה - כאן בכפר חיים:
היה גם תות שדה אורגני עם טעם של פעם, ומלפפונים, היתה הליכה לאורך נחל אלכסנדר, דברנו על פרדסים ויוזמה פרטית אז והיום, טיול מפתיע ולא רגיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה