הבית של גרטרוד קראוס - עין הוד

זו כבר הקריירה השלישית שלה.

אחרי שקבלה פרס ישראל על תרומתה למחול הישראלי.
אחרי שהיתה פסנתרנית, רקדנית ומורה דגולה למחול, היא הייתה לפסלת.

ולא סתם פסלת - מפסלת באבן.

ככה יאה לאישה קטנה ושברירירת למראה.

היא לא הלכה לכיוון של הקרמיקה שהייה כ"כ אופנתי בעין הוד. אולי כי לא התחברה למגע הרך ו'לחומר ביד היוצר', אולי כי אבן צריך להכניע ולפסל - כמו הגוף - כדי שתוציא תוצאה.

בכל מקרה היא בחרה לעבוד באבן, בחצר הבית בו גרה עם אלזה, ותמיד עם הסגריה בקצה הפה. אפשר היה לשמוע אותה הולמת בסלעים שלקטה מסביב, מוציאה מהם ראשים ודמויות ואשאיר לטובים ממני את הניתוח האמנותי שלהם.

אופנה נוספת בעין הוד היו ציורי הקיר.

על כל קיר היה ציור. וכך גם בבית של אלזה וגרטרוד. ומתי שנמאס פשוט החליפו את הציור - קראו למישהו אחר שיצייר ויחליף את התפאורה או שהיו עושות לבד. ככה היה בבית של ינקו, ככה במסעדה וכך אפשר לראות עדיין את הציפור של שאלתיאל עפה לה מעל למשקוף הבית של גרטרוד ואלזה.

היום בית גרטרוד הוא 'אכסניה לתרבות', יש הרצאות, מפגשים וקונצרטים.

היא בטח הייתה שמחה שהרי הורישה את הבית לכפר לצרכי תרבות.